[vc_row][vc_column width=”1/2″ el_class=”mamorial_col” css=”.vc_custom_1466797786659{background-color: #000000 !important;}”][vc_single_image source=”featured_image” img_size=”full” alignment=”right”][vc_custom_heading source=”post_title” font_container=”tag:h2|text_align:center”][vc_acf field_group=”225″ show_label=”yes” align=”center” field_from_225=”field_576d7e2aaebd8″][vc_acf field_group=”225″ show_label=”yes” align=”center” field_from_225=”field_576d7e57aebd9″][vc_acf field_group=”225″ show_label=”yes” align=”center” field_from_225=”field_576d7e7baebda”][/vc_column][vc_column width=”1/2″][vc_custom_heading source=”post_title” font_container=”tag:h2|font_size:2em|text_align:right|color:%23000000|line_height:3em” use_theme_fonts=”yes”][vc_column_text]משה רוז נולד בסטמר שברומניה למשפחה יהודית שורשית.

משפחתו נכחדה בידי הנאצים והוא נשאר הניצול היחיד אשר שמר על קורות משפחתו.

עלה ארצה ב-1951, קודם ל”יד חנה” וכעבור זמן הגיע למעגן, בה נשא -1954 את פלורה לבית ברלד.

משה לא הפסיק לחפש את שרידי משפחתו ומצא את אחותו פסיל שבועיים לפני מותו, אך כבר לא הספיק לראותה. הוא מת ממחלה ממארת והשאיר בן – חיים ובת – דבורה.

עסק בגינון ותקופת מה במספוא.

גינתו היתה גאוותו ושם דבר במעגן. עמל על העברת שורשיו לילדיו.

השאיר אישה פלורה, בן – חיים ובת – דבורה.[/vc_column_text][vc_text_separator title=”יהי זכרו ברוך” color=”black”][/vc_column][/vc_row]