[vc_row][vc_column width=”1/2″ el_class=”mamorial_col” css=”.vc_custom_1466797786659{background-color: #000000 !important;}”][vc_single_image source=”featured_image” img_size=”full” alignment=”right”][vc_custom_heading source=”post_title” font_container=”tag:h2|text_align:center”][vc_acf field_group=”225″ show_label=”yes” align=”center” field_from_225=”field_576d7e2aaebd8″][vc_acf field_group=”225″ show_label=”yes” align=”center” field_from_225=”field_576d7e57aebd9″][vc_acf field_group=”225″ show_label=”yes” align=”center” field_from_225=”field_576d7e7baebda”][/vc_column][vc_column width=”1/2″][vc_custom_heading source=”post_title” font_container=”tag:h2|font_size:2em|text_align:right|color:%23000000|line_height:3em” use_theme_fonts=”yes”][vc_column_text]מאיר ברקאי נולד בביסטריצה רומניה.

חבר הגרעין הטרנסילבני של תנועת הנוער הציונית “הבונים” שהתגבש באפיקים.

בן 13  הצטרף לתנועה ובסוף שנות ה-30 וראשית ה-40 היה מפעיליה המרכזיים בתחום החינוך וגיבוש דרכה הרעיונית.

היה חבר ההנהגה הראשית.

בסתיו 1940 נאסר ונכלא ע”י שלטונות רומניה באשמת “פעילות חתרנית”.

ב-1941 שוחרר מהכלא ועלה בעליה בלתי ליגאלית (עליה ב’) לארץ ישראל, הצטרף לגרעין והיה פעיל בתפקידים מרכזיים.

היה שותף בכיר בתכנון ובניית הקיבוץ, בית הצנחן ומפעלו האחרון – חדר האוכל.

מחלה קשה הכריעה אותו.

הניח אשה רות ו-4 בנים: חמי, עמוס, רם ויאיר.[/vc_column_text][vc_text_separator title=”יהי זכרו ברוך” color=”black”][/vc_column][/vc_row]