[vc_row][vc_column width=”1/2″ el_class=”mamorial_col” css=”.vc_custom_1466797786659{background-color: #000000 !important;}”][vc_single_image source=”featured_image” img_size=”full” alignment=”right”][vc_custom_heading source=”post_title” font_container=”tag:h2|text_align:center”][vc_acf field_group=”225″ show_label=”yes” align=”center” field_from_225=”field_576d7e2aaebd8″][vc_acf field_group=”225″ show_label=”yes” align=”center” field_from_225=”field_576d7e57aebd9″][vc_acf field_group=”225″ show_label=”yes” align=”center” field_from_225=”field_576d7e7baebda”][/vc_column][vc_column width=”1/2″][vc_custom_heading source=”post_title” font_container=”tag:h2|font_size:2em|text_align:right|color:%23000000|line_height:3em” use_theme_fonts=”yes”][vc_column_text]מאיר קליין נולד בבנד רומניה. שרד את השואה בה איבד את אשתו וילדיו.

הגיע למעגן ב-1959, בן 57 עם אשתו השנייה ושני ילדים אריקה ואבי,

והתחיל לעבוד בלול הפיטום.

כאשר הקיבוץ נשאר בלי סנדלר, התנדב ללמוד תיקון נעליים ולהיות יעיל למרות גילו המתקדם ובריאותו הלקויה.

היה “סבא” אהוב על הילדים וגאה להיות חבר קיבוץ.

הניח אישה – שורי ו-2 ילדים אריקה ואבי (קמה).[/vc_column_text][vc_text_separator title=”יהי זכרו ברוך” color=”black”][/vc_column][/vc_row]